מסלולי הביטוח בקרן הפנסיה – מה לבחור?

השורה התחתונה: ההבדל בין המסלולים השונים הוא בגובה הכיסוי הביטוחי (ריסק) שהם נותנים. ככל ששיעור הריסק גבוה יותר, כך שיעור החיסכון לזקנה יורד ולהפך.

הכיסוי הביטוחי הינו עבור שני מקרים: אובדן כושר עבודה ומוות.

הערה כללית: מאמר זה נותן סקירה כללית ואינו מחליף ייעוץ אישי. אין הדברים הכתובים כאן משום המלצה לביצוע או אי ביצוע פעולה כלשהי.

החל מאמצע 2018 נקבעו 7 מסלולים אחידים לכל קרנות הפנסיה. בניגוד למצב שהיה לפני כן, בו לכל קרן היו כמות ומהות שונה של מסלולים, כיום המסלולים הם אחידים, במטרה להגביר את התחרות בין הקרנות באמצעות השוואה קלה יותר ביניהן.

לפני שנצלול למסלולים, הסבר קצר על הכיסויים הביטוחיים שקרן הפנסיה נותנת:

נכות – מדובר על ביטוח אובדן כושר עבודה (שיקרא להלן אכ"ע – ראה מאמר נפרד בנושא כאן). הכיסוי המירבי של אובדן כושר עבודה הינו 75%.

שארים – ביטוח למקרה מוות אשר משולם לבן/בת זוג וילדים עד גיל 21 (הסבר מפורט מה מקבלים השארים בהמשך מאמר זה).

מסלולי קרנות הפנסיה הם:

1. נכות 75% שארים 100% (למעט גבר המצטרף מגיל 41) – מסלול
   ברירת המחדל
2. נכות 75% (למעט גבר המצטרף מגיל 41) שארים 100%
   (למעט גבר המצטרף מגיל 47)
3. נכות 75% (למעט גבר המצטרף מגיל 41) שארים 100%
   (למעט גבר המצטרף מגיל 41)
4. נכות 75% שארים 40%
5. נכות 37.5% שארים 100% (למעט גבר המצטרף מגיל
   45)
6. נכות 37.5% שארים 40%
7. נכות 75% שארים 100% לפורשים עד גיל 60 (למעט
   גבר המצטרף מגיל 49)

הסבר על המסלולים ועל ההבדלים בניהם:

מסלולים 1-3 – לגבר שהצטרף לפני גיל 41 ולאישה (בכל גיל) אין הבדל בין מסלולים 1-3. לגבר שהצטרף מאוחר יותר, אחוז הכיסוי לנכות ולשארים יורד בהתאם לגיל ההצטרפות (את אחוז הכיסוי בכל גיל יש לבדוק בתקנון קרן הפנסיה).

מסלול 4 – ביטוח אכ"ע מקסימלי (75%) ופחות ביטוח שארים (40% במקום 100%).

מסלול 5 – פחות ביטוח אכ"ע (37.5% שהם חצי מהביטוח המקסימלי של 75%) ויותר ביטוח שארים (100%).

מסלול 6 – מסלול עתיר חסכון. באמצעות הקטנת שיעורי הביטוח, יש גידול של הקצבה המתקבלת בגיל פרישה. שיעורי הביטוח במסלול זה הם המינימליים האפשריים (נכות 37.5% ושארים 40%).

מסלול 7 – הגבלת הכיסוי הביטוחי עד גיל 60 בתמורה להגדלת הכיסוי הביטוחי לשארים.

הכיסויים הביטוחים ניתנים עד גיל 67. ניתן לבחור גיל שונה לסיום הכיסוי הביטוחי: 60, 62, או 64.

מעבר ל- 7 המסלולים הללו, ישנן קרנות בהן קיים "מסלול ביטוח אישי" המאפשר קביעת שיעורי כיסוי אחרים.

גיל ההצטרפות הינו גיל הכניסה לקרן הפנסיה הראשונה ומותנה בהפקדות רציפות (כלומר ללא הפסקה של מעל שנה בהפקדות). משיכת חלק מכספי התגמולים עשוי לקבוע מחדש את גיל ההצטרפות.

מה מקבלים השארים?

אסביר בקצרה מה מקבלים השארים במקרה מוות של המבוטח.

לצורך הנוחות של ההסבר אניח שהמבוטח נמצא במסלול של 100% שארים והשכר המבוטח הינו 10,000 ₪.

האלמן/אלמנה יקבלו לכל ימי חייהם 60% מהשכר המבוטח (6,000 ₪).

כל היתומים יחד יקבלו 40% מהשכר המבוטח (4,000 ₪) עד גיל 21 (יתום מוגבל יקבל קצבה לכל ימי חייו). במקרה שאין אלמן/אלמנה הילדים יקבלו 100% מהשכר הקובע.

20% יקבל הורה נתמך (במידה ויש הורה נתמך), אך סך כל הקצבאות לא יעלה על 100% מהשכר הקובע.

במקרה מוות כאשר אין שאירים העונים על הגדרת השאירים בתקנון הקרן (לדוגמא במקרה מוות של רווק ללא ילדים) ישולם סכום החיסכון כסכום חד פעמי למוטבים (לכן חשוב לקבוע מוטבים בקרן הפנסיה).

איזה מסלול לבחור?

בחירת המסלול המועדף תלויה במספר גורמים: מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש, אלמן), ילדים, גיל הילדים (מעל או מתחת גיל 21), מצב פיננסי של המשפחה, ביטוחים נוספים והעדפות אישיות.

אסביר על כל אחד מהגורמים הללו:

מצב משפחתי – חוסך שאינו נשוי (רווק, גרוש או אלמן) ללא ילדים, או ילדים מעל גיל 21, לא צריך ביטוח שארים שהרי אין לו שארים מבחינת קרן הפנסיה. לפי שיקול דעתו הוא יכול לבטל את הכיסוי לביטוח שארים. ניתן לבטל רק ביטוח שארים לבן/בת זוג לפי המצב המשפחתי. יש לדווח על כך לקרן הפנסיה כל שנתיים, אחרת היא אוטומטית תגבה ממכם את תשלומי הביטוח בתום השנתיים ממועד הדיווח האחרון.

שימו לב: ויתור על כיסויים ביטוחיים עשוי להשפיע על תקופת האכשרה (של 60 חודשים) לאחר חידושם.

מצבו הפיננסי של המבוטח עשוי להשפיע על גובה הכיסוי שהוא צריך. חוסך שיש לו חסכונות ונכסים רבים (או צבר אותם במהלך חייו) יתכן ויחליט להקטין את הכיסויים הביטוחיים שלו, מכיוון שבמקרה אירוע של אובדן כושר עבודה או מוות יהיו לו (או לשאריו) מספיק חסכונות בכדי להמשיך להתקיים בכבוד. כאמור, הקטנת הכיסויים הביטוחיים תגדיל את הקצבה בגיל פרישה.

במידה ויש לחוסך ביטוחים נוספים, עליו לבדוק את הצורך בכיסויים שנותנת קרן הפנסיה. כבר הסברתי במאמר נפרד (כאן) שביטוח אובדן כושר עבודה נותן רק עד 75% מהשכר, גם אם שילמנו יותר מכך במסגרת הביטוח. כמו כן אם יש לכם ביטוח חיים חיצוני לקרן, למשל במסגרת ביטוח המשכנתה, עליכם לבחון את גובה ביטוח השאירים שאתם צריכים במסגרת קרן הפנסיה. אם הוא יותר מידי – הקטינו אותו, וכך תקבלו פנסיה גדולה יותר.

לגבי העדפות האישיות – כל אחד לפי שיקול דעתו. ישנם כאילו שיעדיפו מסלול עתיר חסכון, ובכך יגדילו את הקצבה שלהם לאחר הפרישה, על חשבון הכיסוי הביטוחי, וישנם כאילו שיעדיפו לשלם יותר על ביטוח במחיר של הקטנת הקצבה בפנסיה.

בקשו מסוכן הביטוח או מקרן הפנסיה שלכם שיציגו לכם סימולציה של גובה הקצבה במצבי ביטוח שונים. כלומר כמה קצבה תקבלו במסלול עתיר חסכון (מסלול 6), לעומת מסלול עתיר ביטוח (1-3), ולעומת המסלולים האחרים. בצורה זו תוכלו לקבל החלטה מושכלת מה מתאים לכם וכמה זה עולה (כלומר האם עלות הביטוח שווה את הפגיעה בגובה הפנסיה).

האם ניתן לעבור בין מסלולים?

ניתן לעבור בין המסלולים בכל עת.

המסלולים הללו הינם של מצטרפים חדשים. מי שיש לו קרן פנסיה ישנה יותר, יכול (אך לא חייב) לעבור מהמסלולים הישנים למסלולים החדשים, אבל לא ניתן לחזור למסלולים הישנים. יתכן ולמצטרפים וותיקים ישנם מסלולים טובים יותר, לכן יש לבדוק היטב לפני המעבר למסלולים החדשים.

מתי כדאי לעבור בין מסלולים?

יש לבחון מעבר בין מסלולים בהתאם לשינוי המצב המשפחתי – נישואין, גירושין, התאלמנות, הולדת ילדים, הילדים עברו את גיל 21, שינוי במצב הפיננסי (למשל צבירת נכסים וחסכונות), ביטוחים חיצוניים לקרן הפנסיה.

בכל פעם שיש שינוי באחד או יותר מהפרמטרים הללו, יש לבחון האם המסלול הנוכחי מתאים למצב החדש.

כמובן שלאורך החיים יכולות גם ההעדפות האישיות להשתנות, ויש להתחשב גם בכך.

לסיכום, משימות לביצוע:

• לבקש סימולציה של הקצבה במסלולים השונים
• לעדכן את המסלול בהתאם לפרמטרים הרלוונטיים שציינתי
• לוודא שאין חסר, כפל או יתר ביטוחים (ביטוח חיים וביטוח אכ"ע) בין קרן הפנסיה לביטוחים
  חיצוניים לקרן
• להודיע לקרן הפנסיה במידה ואין בן/בת זוג
• לחזור על ההודעה הנ"ל כל שנתיים
• לקבוע מוטבים
• לחזור על כל התהליך בכל שינוי במצב המשפחתי, במצב הפיננסי, בביטוחים החיצוניים ובהעדפות
  האישיות