רבים שואלים איך ניתן לקבוע את רמת הסיכון בבחירת השקעות.
הרי אם לא לוקחים סיכונים, אז אין סיכוי להרוויח. לפעמים יש מזל, אבל אפילו בשביל לזכות בפיס צריך להסתכן בעלות הכרטיס.
האם אתם אוהבי סיכון או שונאי סיכון?
איך תדעו כמה סיכון לקחת? האם כדאי לקחת סיכון בשביל להגדיל את הסיכוי להרוויח?
ממה נובע הסיכון
ישנם סיכונים שנובעים מתהליך ההשקעה עצמו, שאפשר להתגבר אליהם באמצעות בדיקה ומחקר, למשל סקר שוק, ביטחונות, ייעוץ משפטי וכו'. אבל ישנם סיכונים שקיימים באופן מובנה בסוג ההשקעה.
באופן כללי אפשר להגיד שסיכון נובע מתנודתיות כאשר מדברים על שוק ההון ושווקים סחירים אחרים (נדל"ן, סחורות וכו').
הבעיה היא שלא ניתן לדעת מה העיתוי המיטבי לכניסה להשקעה ואת המועד המתאים ליציאה ממנה. לא ניתן לדעת מתי השוק נמצא בשיא העליה ולא כאשר הוא הגיע לשיא הירידה. את זה ניתן לדעת רק בדיעבד.
מניתוח נתונים היסטוריים אנחנו לומדים שלאורך זמן שוק ההון במגמת עליה. ולא רק זה, אלא שבהשקעה לאורך 20 שנים רצופות, לא היה כלל הפסד (בהתייחס לניתוח נתוני מדד S&P בשנים 1926-2020), כלומר, בכל רצף של 20 שנים, בכל נקודת התחלה (ומימוש אחרי 20 שנה), ההשקעה במוצר מחקה מדד S&P היתה ריווחית.

אני מחלק את ההחלטה על רמת הסיכון ל-2 סוגים:
- פרמטרים אובייקטים
- פרמטרים סובייקטיביים
פרמטרים אובייקטים
למעשה זה לנתח מה היכולת של המשקיע לקחת סיכון.
היכולת לקחת סיכון תלויה במצב האישי והכלכלי וגם בידע.
חוסן פיננסי, שנובע מנכסים רבים וממעט התחייבויות, מאפשר לקחת יותר סיכון. כאשר יש למשקיע הון גדול, נכסים רבים בשווי גבוה, הוא יכול להמשיך ברמת החיים שלו, גם כאשר יהיה הפסד לא קטן.
זה יכול לבוא לידי ביטוי למשל בדירה ללא משכנתה, קרן השתלמות גדולה ונזילה עם הפקדות שוטפות וקבועות וכו'.
ההתחייבויות, כתלות בגובה ובאורך הזמן, ישפיעו על רמת הסיכון שניתן לקחת. ככל שההתחייבויות גדולות וקרובות, יש לקחת סיכונים קטנים יותר, בכדי שניתן יהיה לעמוד בהן.
פרמטרים אובייקטיבים נוספים הם יציבות תעסוקתית ויציבות בתזרים ההכנסות, האם ההשקעה משמשת לצרכים בסיסיים של קיום יום-יומי והיכולת להתפשר על רמת החיים בטווח הקצר (אשר חלק ממנו מושפע מהגיל של המשקיע).
וכמו שראינו למעלה, לטווח הזמן יש השפעה מהותית על רמת הסיכון. כאשר המשקיע יודע שהוא לא יצטרך לממש את ההשקעה במועד מסוים וידוע מראש, הוא יכול להיות סלחן להפסדים נקודתיים.
ידע הוא כח. אחד מהרכיבים שישפיעו על רמת הסיכון שניתן לקחת הוא ידע והבנה, ואביא כמה דוגמאות בהמשך.
פרמטרים סובייקטיביים
מה הנכונות של המשקיע לקחת סיכון.
החלטה זו נובעת מהעדפה אישית.
יש הקוראים לזה מדד "לישון טוב בלילה".
הסיבולת האישית לקחת סיכון, לחוות הפסד, ולחיות עם זה בשלום ובשלוות נפש.
תשאלו את עצמכם איזה גודל הפסד תוכלו לסבול, ובנוסף – לכמה זמן תוכלו לסבול את ההפסד.
ידע זה כח. ידע מקטין את החרדה מסיכון. ידע נותן ביטחון ומאפשר "לישון יותר טוב בלילה". כאשר יש למשקיע תוכנית כלכלית ברורה, שמצד אחד מגדירה איך להשיג את המטרות, ומצד שני מתחשבת בניהול הסיכונים המתאים למטרות הללו, זה מגדיל את הוודאות וגם השקט והשלווה גדלים.
איך אפשר להקטין את הסיכון
ידע יכול להקטין את רמת הסיכון.
כניסה מדורגת. השקעה קבועה, למשל באמצעות הפקדה חודשית, מקטינה את ההשפעה של עיתוי הכניסה להשקעה ומביאה אותה קרוב יותר לממוצע התשואה לאורך זמן.
פיזור השקעות וגיוון בין השקעות שאין ביניהן קורלציה מקטין את רמת הסיכון.
הכנת תוכנית כלכלית והתמדה ביישום שלה תפחית את אי הוודאות ותיתן ביטחון ורוגע.
רוצים לשמוע עוד על בנית תוכנית כלכלית למימוש יעדים?
דברו איתי!