כשלים במדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של מוצרים ושירותים.

הרכב הסל מתעדכן מידי פעם. למשל, בוצע עדכון החל מינואר 2023.

לדוגמא, בעדכון הזה משקל הדיור בצריכה עלה מ- 24.7% ל- 26%. הדבר נגרם בגלל עלית חלקו של מחיר הדיור מתוך סך סל ההוצאה של הצרכן הממוצע.

אבל מה הבעיה? שהמשקולות קבועים, ואילו הצרכנים משנים את העדפות הקניה בהתאם לשינויים במחירים. כלומר, עלית מחיר עשויה לגרום לצרכנים לקנות פחות ממוצר מסוים, ואולי לקנות במקומו מוצר תחליפי זול יותר. ואילו, אם מחיר של מוצר מסוים ירד, הצרכנים עשויים לקנות ממנו יותר מאשר בסל הקבוע של המדד.

ניקח דוגמא:

חלקו של בשר בקר במדד הוא 14.26 נקודות מתוך 1000.

חלקן של העופות במדד הוא 12.02 נקודות מתוך 1000.

הנקודות הן קבועות בכל חודש.

בודקים מה מחיר העוף ומה מחיר הבקר בכל חודש, ומגדירים את חלקם היחסי במדד.

כך קורה שאם מחיר הבקר עלה – חלקו במדד יעלה.

נניח בקר ועופות הם מוצרים תחליפיים.

כך קורה שבפועל, יתכן שבגלל שמחיר הבקר עלה, פחות אנשים יקנו בקר, ויותר אנשים יקנו עופות.

לשינוי כזה אין שפעה על המדד. למה? כי כאמור מדובר בסל מוצרים קבוע.

כך שאם מחיר הבקר עלה ומחיר העופות לא עלה, או אפילו ירד, ובמקביל הצרכנים קנו פחות בקר ויותר עופות, בפועל המדד עלה יותר מעלית מחיר הסל שהרגיש הצרכן.

המשמעות היא שהאינפלציה (מדד המחירים לצרכן) עשוי להיות גבוה יותר מאשר הצרכנים חווים בפועל, בגלל שהם משנים את ההעדפות שהם כתלות בשינויים במחיר.