כמה ביטוח חיים אתם צריכים?

הציעו לכם ביטוח של 1 מיליון ₪?

כבר יש לכם ביטוח חיים?

האם זה מספיק?

האם זה יותר מידי?

איך תדעו?

נתחיל מהשאלה הבסיסית:

מה זה ביטוח חיים?

ביטוח חיים זהו סכום שנקבל מקרה מוות של המבוטח.

בד"כ מדובר על סכום על סכום חד פעמי, אבל יש ביטוחים שנותנים קצבה.

שימו לב שגם קצבת שארים שיש בקרן הפנסיה היא ביטוח למקרה מוות – זו קצבה הניתנת במות המבוטח כסכום חודשי לאלמן/אלמנה ו/או לילדים.

למה צריך ביטוח חיים?

ביטוח חיים נועד לתת מענה לתלויים בכם כלכלית במקרה של מוות של מפרנס.

הסכום החד פעמי או הקצבה שמשולמת נועדו לאפשר למשפחה להחזיק ברמת החיים לה היא הורגלה. למעשה המטרה היא להחליף את ההכנסה של הנפטר.

אם אין לכם אנשים שתלויים בכם כלכלית, למשל רווק ללא ילדים ושלא תומך כלכלית בהוריו, אתם כנראה לא צריכים ביטוח חיים.

כמה ביטוח חיים צריך?

יש מספר שיטות לחישוב סכום ביטוח החיים הדרוש.

אתמקד בשתיים מרכזיות.

הראשונה שיטת העלות – כמה כסף צריך בשביל לקיים את המשפחה.

השניה היא שיטת שמירה על הקיים – כמה כסף צריכה המשפחה בשביל לחיות באותה רמת חיים.

שיטת העלות

נניח שעלות ממוצעת לגידול ילד היא 2,500 ₪ בחודש והמשפחה רוצה לדאוג לילדים עד גיל 21.

ניקח משפחה עם שני ילדים. ברק בן 10 ומאיה בת 13.

לפי שיטה זו החישוב הוא:

עבור ברק נדרשות 11 שנים (21-10) כפול 2,500 בחודש כפול 12 חודשים בשנה = 330,000 ₪.

עבור מאיה נדרשות 8 שנים כפול 2,500 בחודש כפול 12 חודשים בשנה = 240,000 ₪.

סה"כ צורך ביטוחי 570,000 ₪ לכל אחד מבני הזוג.

במידה ומתקבלת קבצה חודשית, למשל מקרן הפנסיה, יש להפחית אותה מהסכום החודשי.

לחילופין, ניתן לחשב את חלקם של הילדים בהוצאה המשפחתית השנתית בפועל, ולהכפיל את הסכום במספר השנים עד גיל 21 של הילד הצעיר.

למשל, אם עלות גידול הילדים בפועל היא 5,000 ₪ בחודש, כפול 11 שנים, נקבל 660,000 ₪ צורך ביטוחי עבור כל אחד מבני הזוג.

לשיטה זו יש חסרונות רבים מכיוון שהיא מתייחסת רק לעלות גידול הילדים ופחות לרמת החיים הכללית שבה חיה המשפחה (למשל אחזקת בית, רכבים, חופשות וכו'). שיטת "שמירה על הקיים", שמתוארת בהמשך, דואגת שהמשפחה תמשיך להתקיים כמו לפני מקרה המוות.

שיטת שמירה על הקיים

אם כאמור המטרה של ביטוח החיים היא לאפשר לתא המשפחתי לחיות באותה רמת חיים שהייתה לפני מקרה המוות, אז סכום הביטוח צריך לגשר על הפער שייווצר לאחר מקרה המוות עם המצב לפני כן. כלומר, המשפחה צריכה לקבל מהביטוח את הסכום שנגרע ממנה בעקבות המוות של מפרנס. מכיוון שהסכום הדרוש הוא חודשי, אז במידה והביטוח נותן סכום חד פעמי, צריך להמיר אותו לסכום חודשי. מיד נראה איך עושים את זה.

לדוגמא, אם המשפחה חיה מ- 20,000 ₪ בחודש, גובה סכום הביטוח צריך להיות כזה שלמשפחה יהיו 20,000 ₪ בחודש גם לאחר מקרה המוות.

נניח הכנסות נטו של בן זוג אחד היא 10,000 ₪ בחודש.

מסכום זה נפחית את קצבת השארים שתתקבל מקרן הפנסיה ומביטוח לאומי. נניח 5,000 ₪.

נוריד גם את התשלומים החודשיים של המשכנתה (במקרה מוות הזוג לא משלם יותר את המשכנתה). נניח 3,000 ₪.

קיבלנו סכום חודשי של 2,000 ₪.

את הסכום שקיבלנו נפרוס קדימה עד גיל 21 של הילד הצעיר מתוך הנחה שלאחר מכן האלמן/אלמנה יוכלו להתקיים עם המשכורת שלהם בלבד.

ממירים את סדרת התשלומים שקיבלנו לסכום חד פעמי.

למתקדמים אפשר להניח תשואה מסוימת על הכסף (מכיוון שאנחנו למעשה מושכים את הכסף בצורת קצבה חודשית, היתרה יכולה לצבור בינתיים תשואה).

למשל 2,000 ₪ למשך 11 שנים בריבית 4% נותן סכום חד פעמי של כ- 200,000 ₪.

מהסכום החד פעמי מורידים חסכונות ותשלומים נוספים שיתקבלו במקרה מוות, כמו ביטוח מנהלים, קרנות השתלמות, קופות גמל וכו'. נניח 80,000 ₪.

קיבלנו 120,000 ₪. זהו סכום ביטוח החיים שאנחנו צריכים עבור בן זוג אחד.

שיטה זו מורכבת יותר לחישוב, אבל היא המועדפת, מכיוון שהיא מבטיחה למשפחה אותה רמת חיים כמו לפני אירוע המוות.

וטיפ לסיום: אחרי שחישבתם את סכום הביטוח הדרוש לכם, תוכלו להשוות עלויות באתר של משרד האוצר.

.

.